על הטרדה מינית
הטרדה מינית
“הטרדה מינית” הנה התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר. להטרדה המינית גילויים שונים החל ממלל מטריד וכלה באלימות פיסית. למרות ביטוייה השונים, יסוד ההטרדה אינו מיני בהכרח. ההטרדה המינית יכולה להיות ביטוי ליריבות בין אישית, לתחושת אדנות ואף לבורות ולחוסר ידע הנוגע למישור התקשורת הבין אישית כמו גם להוראות החוק.
בשנים האחרונות התפתחה המציאות הסוציו משפטית במדינת ישראל. במרץ 1998 התקבל בכנסת החוק למניעת הטרדה מינית , המגדיר מהי הטרדה מינית. כך בלשון החוק:
“הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאובייקט מיני לשימושו של המטריד. הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו, וכן מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן”.(החוק למניעת הטרדה מינית פסיק התשנ”ח-1998).
הטרדה מינית בעבודה
במסגרת שבה מותנים תגמולי העובדת, תנאי העסקתה ואף העסקתה בפועל בממונים עליה, עלולה להתפתח אינטראקציה החורגת מהנורמה לכדי הטרדה מינית. באקלים שכזה יכול ממונה להשיג טובות הנאה מיניות בהבטחה לתמורה או באיומים על העובדת. ניסיונות אלו אינם ברורים וחדים בהכרח והם עלולים להתרחש באקלים עמום שבו מצופה מהעובדת להיענות לגחמות מעסיקה. החוק אוסר על הטרדה מינית מכל סוג שהוא, ורואה בה עוולה נזיקית אזרחית ועבירה פלילית הנושאת עונש מאסר. החוק קובע דרכים לאכיפתו ולמניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ע”י הטלת חובה חקוקה על המעביד. החוק מצביע על התנהגויות אסורות כדלקמן:
- מעשה מגונה.
- סחיטה באיומים לשם ביצוע מעשה בעל אופי מיני.
- התנהגות חוזרת ונשנית המתמקדת במיניות האדם על אף הסתייגותו.
- התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם ביחס למגדרו או מיניותו של אדם, לרבות נטייתו המיניות. לעניין זה תהווה הטרדה מינית גם אינטראקציה חד פעמית.
התנהגויות העלולות להיחשב כהטרדה מינית בעבודה
- מעשה מגונה – ממונה או עובד מן המניין הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני, חושף את עצמו בפניה בלא הסכמתה או מציץ לאזורים. במקרה זה עלול התוקף להיות חשוף לתביעה גם מכוח סעיף 348 לחוק העונשין. החקיקה מחמירה במקרים של למעשה מגונה תוף ניצול מרות, שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים כלפי האדם או כלפי זולתו. החקיקה מחמירה גם במקרים בהן היה מודע התוקף למצבה הנפשי הקשה של המתלוננת ולמקרים שבהם היתה המועסקת קטינה.
- הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני – על אף הסתייגות העובדת, היא נחשפת להצעות תדירות בעלות אופי מיני. הסתייגותה אינה חייבת להיות במילים. גם מבוכה, הסמקה או אפילו קיפאון והיעדר יכולת להגיב, עשויים להצביע על חוסר נוחותה.
- יחסי מרות מייתרים את הצורך להוכיח את מניע ההטרדה. כך, למשל, הורתה הפרקליטות על העמדתו לדין של סטודנט למשפטים שהטריד עובדת נקיון שהעסיק וזאת על אף שהוכח שבין הצדדים התקיימה אינטראקציה רומנטית.
- אקלים של הטרדה – תמונות, פוסטרים, מיילים בעלי גוון מיני, שומרי מסך עם תמונות ארוטיות ועוד. דינאמיקה זו נפוצה בעיקר בארגונים גדולים שבהם מועבר מייל אלקטרוני בתפוצה רחבה לכלל העובדים. היעדר כוונת זדון מצד השולח (מעסיק או עובד) אינו מייתר את המעסיק מחובתו הבסיסית למנוע את תפוצת החומר ברשת.
- סחיטה – אמירות שבהם קושר המעסיק בין הענות העובדת לדרישותיו ובין העסקתה, קידומה ושיפור או הרעת תנאיה. סחיטה יכולה להתבצע גם באקלים שבו הסוחט מאיים להפיץ מידע, כוזב או אמיתי על העובדת ובכך לאלצה להיענות לו. במקרים מסוימים אף נסחטה בדיעבד עובדת שקיימה מערכת יחסים רצונית עם הסוחט דא עקא, שהוא כפה עליה את המשכו של הקשר למרות שהביע האת רצונה לסיימו.
