דיה לצרה בשעתה, לא?
זה לא כדאי ולא משתלם. מעבר לפגיעה העתידית במי מעובדות הארגון, אתה עלול להיתבע בגין רשלנותך!
לאור החשיבות הרבה שמייחס המחוקק להטרדה המינית, הוא הקנה לבתי הדין לעבודה סמכות ייחודית בכל הנוגע להטרדה, להתנכלות ולחובת המעביד. החוק קובע כי הטרדה מינית תהווה הן עוולה אזרחית, שהסעד בצידה הינו פיצוי כספי – עד 50,000 ש”ח בלי כל צורך להוכיח נזק. בנוסף, יכולה המתלוננת לתבוע סעדים אחרים זמניים וקבועים בכפוף לחומרה היחסית של המעשה. יתרה מזאת, באם הוכח כי התנכלו למתלוננת, המתנכלים עשויים להישלח לכלא לשלוש שנות מאסר. כמו כן התנכלות תהווה עוולה אזרחית ואף בגינה ניתן לפסוק פיצוי עד סך 50,000 ₪ בנוסף, אתה עלול לשלם קנס של 1300 ₪, לכל שבוע שבו נמשכת העבירה. במידה והמטריד ממשיך ומתנכל עלול בית המשפט לשולחו לכלא לארבע שנות מאסר!
גם באם לא הוטרדו עובדים בארגונך, משרד התמ”ת החל מבצע בדיקות אקראיות. אם יתברר כי לא עמדת בתנאי הסף (כמו למשל פרסום תקנון) אתה עלול להיקנס בשיעור של 12900 ₪.
נניח שזה קרה, אפשר לפתור את הענין בלי לערב את המשטרה?
כן, ובלבד שהמתלוננת רוצה ומסכימה. כמו בכל הליך משא ומתן משפטי, אפשר להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. דרישת המוטרדת לפיצוי כספי על הטרדה אינו נחשב כסחיטה. במקרים רבים חרדה המתלוננת מחשיפה, מפגיע בשמה הטוב, מהרס משפחתה וכו’. לפיכך לא תחשב דרישתה לפיצוי טרם הליך משפטי לסחיטה. ניתן ורצוי להגיע עם המתלוננת להסדר באמצעות גישור שיאפשר לה לא רק להגיע להסדר כספי אלא גם יאפשר לה לעמוד על זכויותיה באופן שיצמצם את הנזק המצטבר.
